"באופן אוטומטי, זה המקום הכי טוב": עבודת שדה, משפחות ואיידס במלאווי

מאמר זה עוסק באתגרים שמציבה עבודת שדה אתנוגרפית בשדות מחקר מורכבים, שכן מחקר העוסק במשפחה האפריקאית העכשווית צריך להיות רגיש לשינויים בהקשר הסוציו פוליטי, על מימדיו המשתנים, על מנת שניתן יהיה לאסוף, לנתח ולפרש את הממצאים העומדים בפני החוקרת. בעוד טענה זו נכונה לגבי כל זירת מחקר וניתוח, הפגיעות ואי היציבות של רבים מן הנופים הסוציו פוליטיים באפריקה מעצימים מאפיינים אלו ומציבים אתגר ממשי בפני חוקרים. לפיכך גם קטגוריה חברתית תרבותית כמו המשפחה, בה עוסק מאמר זה, הנתפסת על פניה כמושרשת ועל זמנית, נמצאת למעשה בעידן של שינוי מתמיד. קריאה זהירה של המשפחה כקטגורית ניתוח משתנה איתגרה את מחברת המאמר כחוקרת, והציבה אותה בפני מציאות מורכבת הרבה יותר מזו המתוארת בספרות האנתרופולוגית הקיימת. אולם, עבודת שדה אתנוגרפית בעיתות משבר חברתי אינה רק אתגר תיאורטי. במקרה זה, העבודה בשדה מחקר שעוצב על ידי מחלה ומוות הציבה בפני מחברת המאמר גם אתגרים אישיים ואתיים, בשל המפגש היומיומי עם משפחות ויחידים המתמודדים עם משבר ואובדן. המאמר פותח בהצגה של הדיון האנתרופולוגי במערכות שארות בחברות אפריקאיות, ובדיונים על השפעתם של תהליכי מודרניזציה על המשפחה. בהמשך מוצגת סקירה היסטורית קצרה של מלאווי הממקמת את המחקר הנוכחי בשני צירים משמעותיים: עוני ומגיפת האיידס. ההקשר ההיסטורי, הכלכלי והחברתי של תהליכים אלו הנו משמעותי לא רק להבנת המציאות המוצגת במאמר זה, אלא גם בהדגשת האתגרים העומדים בפני עבודת השדה במציאות חברתית תרבותית משברית. המשך המאמר דן באופנים בהם עבודת שדה אתנוגרפית בקרב משפחות המתמודדות עם מגיפת האיידס מציבה קשיים מתודולוגיים ואתיים לצד חשיפה של מורכבותה של המשפחה כקטגורית ניתוח. לסיכום, המאמר חוזר לדון בחשיבותם של שינויים פוליטיים, היסטוריים, חברתיים וכלכליים בערעור על הנחות המוצא הרווחות ביחס למשמעותם של מבנים חברתיים ותרבותיים כקטגוריות ניתוח בעידן של שינויים מורכבים, ולאופן בו הם מאתגרים לא רק את השדה, אלא גם את אסטרטגיית המחקר.