Abstract
בחינת תפקודו של המונח 'תקליד' במורה נבוכים, מעמידה בפנינו תמונה מורכבת וכפל פנים עקרוני. מחד גיסא רואה הרמב"ם ב'תקליד' רכיב יסודי בחינוכו ובחניכתו של האדם, וכן בעיצובה ובייצובה של הקהילה. מאידך גיסא, בכל הנוגע לבעלי העיון ולאפשרות בירורן של שאלות מדעיות, מפנה הרמב"ם ביקורת נוקבת כלפי המעמד האפיסטמי של היגדים הנרכשים ב'תקליד', כמו גם כלפי האופן שבו כובל ה'תקליד' את המעיין, מעכב את מימוש ייעודו השכלי ומונע את הליך הבירור ככל שזה מתאפשר בסוגיות בזירה המטפיזית. בדבריו מתייחס הרמב"ם לכך ש'תקליד' קנה אחיזה לא רק בין האוחזים בדת, אלא גם בחוגי הכלאם ואף בחוגי הפלאספה, וזאת למרות יומרתם לעיון מדעי חף מפניות. כחלק מדיונו מאפיין הרמב"ם את האטיולוגיה של השתרשות ה'תקליד' אצל בעלי העיון. מחקר זה, אשר עומד לראשונה על היחס ל'תקליד' בתוך המארג הטיעוני של מורה נבוכים, פותח את הפתח לעיון משלים אשר יבחן את המתחים העולים בין תפיסת ה'תקליד' במורה לבין גישת הרמב"ם לידע הנמסר בקבלה משנה תורה בשיח ההלכתי כפי שזה עוצב במשנה תורה. לבד מהבנת תפקודו של המונח במורה נבוכים ביקש מאמר זה להצביע על הזיקה שבין מבנה הטיעון הביקורתי של הרמב"ם ובין מבנה טיעונו של אלע'זאלי בחיבוריו 'מפלת הפילוסופים' ו'מתינות באמונה'. עיקר ביקורתו של אלע'זאלי, שעליה נשען הרמב"ם, מכוונת לסתור את טענתם של המותכלמון והפלאספה כי היגדיהם נרכשו על ידי המתודה האפודיקטית, ולהראות כי למעשה, מן הבחינה העיונית רחוקות טענותיהם מן המופת החותך. בפרט הראה מאמר זה כי את הערעור על הכרחיותה נטל הרמב"ם מהקדמותיו של החיבור 'מפלת הפילוסופים' ממצא זה מעלה את הצורך בבחינה משווה של מלוא טענותיו של מורה אלע'זאלי בסוגיית חידוש העולם לעומת קדמותו ביחס לאלו של הרמב"ם במורה נבוכים, כמו גם בבירור עתידי של השפעת מבנה הטיעון ב'מפלת הפילוסופים' ביחס לקשת של שאלות העולות בשני החיבורים, בהן ההשגחה וההאצלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 7-45 |
| Number of pages | 39 |
| Journal | דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה |
| Volume | 83 |
| State | Published - 2017 |
IHP publications
- ihp
- Ghazzali -- 1058-1111
- Hebrew language, Medieval
- Islamic philosophy
- Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500
- Judeo-Arabic language
- Translating and interpreting