"אני רק עובדת, זו לא קריירה" – נרטיבים של נשים חרדיות על סוכנות ותעסוקה

הקהילה החרדית בישראל עוברת שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים במגוון תחומים. שינויים אלה משפיעים על מעמדן של נשים בקהילה, על סוגי המטרות שנשים מציבות לעצמן, ועל הדרכים המגוונות בהן הן פועלות למען השגת מטרותיהן. במאמר הנוכחי אנו בוחנות את השינויים הללו, תוך התמקדות בדרך בה הנשים מגבשות את תפיסותיהן ביחס לתעסוקה על משמעויותיה השונות, וביחס לאופן שהן מתארות את מה שמכונה בספרות 'הנשיות הביתית' (Domestic Femininity) בדרכים שלא יפגעו ב"אידיאל החרדי" באופן מהותי. להבדיל ממחקרים הנוטים לחקור את תהליך יציאתן של נשים אלה לשוק העבודה הישראלי החילוני, והאופן שהן מתמודדות עם היציאה לסביבה החילונית, במאמר אנו בוחרות להתמקד בזירה אחרת, נוספת – זו של המעבר בין העבודה לבין התחום הביתי – מעבר שבו ניתן לבחון ייצוגים חדשניים של סוכנות של נשים השייכות לקבוצות דתיות שמרניות. המאמר שואף לתרום להבנה רחבה של הדרך בה נשים דתיות מבטאות סוכנות (Agency) תוך כדי היצמדות למבנה הפטריארכלי הדתי. בהתבסס על סדרה של ראיונות קבוצתיים עם נשים חרדיות, המאמר בוחן את הדרכים בהן נשים אלה מתארות את חוויותיהן במבנים המגדריים המשתנים ובמרחבים של החברה החרדית. בהתמקדות בניתוח של סוכנות בהקשר של שינוי במנהגים הפטריארכליים, המאמר תורם להבנת תפקידן של נשים בקידום שינוי בקהילות דתיות שמרניות. הניתוח מדגיש את הדרכים בהן נשים חוצות ובונות גבולות בין הביתי והציבורי, בין הבית והעבודה, וכן את הדרכים בהן הן ממשיגות ומגדירות יחסי כוח מגדריים בתוך הקהילה שלהן, בתוך הבתים שלהן ובינן לבין עצמן. (מתוך המאמר)