Abstract
לסיפור המסופר בגלו את פניה אין מקום, לא לבלוע ולא להקיא. הוא אנוס לספוג נידוי ריטואלי, חוזר ונשנה, ובמובן זה הוא אינו מאפשר ולעולם לא יאפשר מרחק ביקורתי. משהפכה את הקוראים בתוך הסיפור לאנסים או לשופטים, שאלה רונית מטלון באיזה מרחב מתקיים ועתיד להתקיים כל טקסט שהוא, הכרוך ממילא במעבר בין פנים לחוץ, ולכן, ולו ברמה מסוימת, ברצון בו-זמני להישמע ולא להישמע, להיות נודע ובלתי נודע. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | פנס |
| Volume | 13 |
| State | Published - 1 May 2022 |