Abstract
מאמר זה בוחן את שיח הימין בקיץ 2006, מתחילתו של מבצע "גשמי קיץ" בעזה (28.6.2006) ועד לסיומה של מלחמת לבנון השנייה (14.8.2006). תקופה זו שימשה את דוברי הימין ל"התחשבנות" רטורית עם השמאל הישראלי, בעיקר ביחס למדיניות הנסיגה. ניתוח רטורי של מאמרי דעה ופרשנות, שפורסמו בעיתונות היומית על ידי דובריו המובהקים של הימין הישראלי, מלמד כי המשבר הביטחוני מוסגר בשיח הימין כ"רגע התפכחות", שבמסגרתו "מתעורר" הציבור מ"אשליות" השמאל, וחוזר לחיקו של "הימין". שיח הימין התאפיין ברטוריקה של קיטוב, שבמסגרתו עומתו לא רק עמדות הצדדים, אלא גם הובנו תפיסות לגבי כשירותם להיתפס כדוברים הגונים, סמכותיים ואמינים במסגרת הוויכוח הפוליטי בישראל. בעוד שהימין מוסגר כ"מיעוט המסוגל לראות", המשמיע עמדות עקביות, מוסגר השמאל כמחנה כוחני, המשתיק עמדות יריבות, ופועל בהתמדה ליצירת דה-לגיטימציה לימין ולדובריו. כך הוצג השסע הפוליטי בישראל כמאבק אי-שוויוני, שבו רושם הימין כ"מיעוט מודר", ניצחון תודעתי וסימבולי על "השמאל" המוצג כ"עילית כוחנית". רטוריקת הימין מנסחת את אירועי קיץ 2006 כפרק נוסף בנרטיב ההיסטורי של הימין כ"אנדרדוג" של הפוליטיקה הישראלית. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 6-37 |
Number of pages | 32 |
Journal | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
Volume | 17 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Debates and debating
- Discourse analysis
- Language and languages -- Political aspects
- Lebanon War, 2006
- Mass media and war
- Right and left (Political science)