Abstract
צריכת אוכל אורגני מזוהה כפרקטיקה אזרחית-צרכנית מובהקת, היינו כפעולה של אכילה המקדמת היבטים שונים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית והמבקשת לשלב שיקולים אתיים בפרקטיקות יומיות. במאמר זה המחבר מנתח היבטים של צריכת אוכל אורגני בישראל ושל המשמעויות הסימבוליות הניתנות לו על ידי צרכניו. הוא טוען כי ההבטחה הגלומה באוכל האורגני לשילובם של היבטים אזרחיים אתיים בדפוסי אכילה וצריכת מזון אינה מתממשת הלכה למעשה במקרה הישראלי. המאמר מראה כיצד צריכת אוכל אורגני משמשת לעיצוב זהות ולהפגנת סטטוס חברתי, וכיצד היא משמשת אמצעי להפגנת פתיחות למגמות תרבותיות גלובליות. ניתוח ההיבטים הסוציו-תרבותיים הקשורים בצריכת אוכל אורגני מצביע על הפוליסמיות הגלומה במושג "אזרח-צרכן" ומראה כיצד המימוש בפועל של האזרחות-צרכנות בתרבות הישראלית מבוסס על צרכנות קוסמופוליטית יותר מאשר על אזרחות סביבתית-חברתית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 93-113 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 17 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Community-supported agriculture
- Consumers -- Psychological aspects
- Cosmopolitanism
- Direct marketing
- Environmental justice
- Globalization
- Harduf (Israel)
- Identity (Psychology)
- Natural foods
- Social stratification
- גלובליזציה
- הרדוף (קיבוץ)
- זהות (פסיכולוגיה)
- חקלאות נתמכת קהילה
- מזון אורגני
- צדק סביבתי
- צרכנות וצריכה -- היבטים פסיכולוגיים
- קוסמופוליטיות
- ריבוד חברתי
- שיווק ישיר
