אושר בגיל השלישי

רקע: בני הגיל השלישי נוטים להעריך את חייהם על פי חוויות מהעבר, הווה ומהשקפתם לגבי העתיד. בספרות מצוין שתהליך של הזדקנות מוצלחת (Successful aging) מורכב ממצב בריאותי, עניין אינטלקטואלי וממצב משפחתי-חברתי. תיאור זה חסר מרכיבים רגשיים כמו אושר, שביעות רצון והנאות החיים. האושר הוא המטרה והשאיפה של הקיום האנושי. קיימים מחקרים המציגים כי תחושת האושר בקרב הגיל השלישי תורמת לבריאות הנפשית והגופנית שלהם. מחקר זה מבקש לבחון את הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים לבין רמת האושר בקרב בני הגיל השלישי, נושא זה חשוב לנוכח עלייה בתוחלת החיים האובדן בתחום הפיזי, התפקודי והסוציאלי של בני גיל זה. מטרה: מטרת המחקר הנוכחי לבדוק האם קיים קשר בין משתנים סוציו דמוגרפים כמו: מגדר, מצב משפחתי, השכלה ורשת חברתית פורמאלית לבין רמת האושר בקרב בני הגיל השלישי. שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה 347 גברים ונשים בני +65 המתגוררים בדיור מוגן במרכז הארץ. כלי המחקר היה שאלון אנונימי למילוי עצמי. תוצאות: נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מגדר ומצב משפחתי לבין רמת האושר, גברים דיווחו על רמות גבוהות יותר של אושר בהשוואה לנשים, מבוגרים עם בני זוג נמצאו מאושרים יותר ממבוגרים ללא בני זוג. לא נמצא קשר סטטיסטי בין רמת ההשכלה של המבוגר לבין רמת האושר שלו. מבוגר שביקר ביקורים תכופים אצל רופא או אחות ונזקק לשירותים של מטפל דיווח על רמות נמוכות של אושר לעומת מבוגר המבקר בתדירות נמוכה. דיון והמלצות: על מנת להעלות את רמת האושר בקרב בני הגיל השלישי יש להתחשב במשתנים הקשורים ברמת האושר כמו: מגדר, מצב משפחתי, השכלה ותדירות הביקורים אצל רופא. כמו כן, יש ללמוד היבטים אלו במסגרת החינוך לסיעוד. הידע בנושא יוביל את הצוות הסיעודי להיות קשוב, מודע ומקצועי יותר לצרכים של בני גיל זה. (מתוך המאמר)