עגנון: מבט נוסף על ראשית המודרניזם בספרות העברית

نتاج البحث: فصل من :كتاب / تقرير / مؤتمرفصل

ملخص

המודרניזם לגבי עגנון לא היה אידֵאל נשגב שראוי להצטיין בו כדי להיות מעודכן בעולמה של הספרות המערבית בת הזמן ולא היה בבחינת קודקס אסתטי הבא אליו מבחוץ, ממרכזי התרבות המערבית. המודרניזם היה לגביו יותר מכול יסוד חתרני העומד מול המסורת. היסוד החתרני הזה פיעם בו מנעוריו. היות שכל נורמה ספרותית הייתה כרוכה בעיניו במערכת תאולוגית ופוליטית, חתרנותו הספרותית נגעה מיד במכלול התאולוגי והפוליטי של היהדות כולה. ביצירתו של עגנון עברה המסורת היהודית עצמה טבילת אש מודרניסטית. עגנון, כמו כמה מגדולי הספרות העברית של דורו (י"ח ברנר וא"נ גנסין למשל), אינו עומד עוד כמושפע מספרות "חזקה, אלא הוא עומד בחזית המודרניזם המערבי בזמן אמיתי ומוסיף לו את חידושיו מתוך יוזמה שאינה נעשית מתוך עמדה של מיעוט. העובדה שחידושיו של עגנון לא נודעו בעולם כחידושיו של קפקא, למשל, אינה נוגעת בהבדל של חשיבות ביניהם, אלא בתלות העמוקה של הכתיבה העגנונית בלשון העברית ובתיבת התהודה האדירה שלה. הצביון האינטר-טקסטואלי המיוחד לספרות העברית החדשה אינו יכול לעבור למעשה לשום לשון אחרת, ומכאן שגדולתו הספרותית של עגנון נדונה להיות סגורה בתחומה של הלשון העברית. עובדה מצערת זו מסתירה מעיני העולם את אחד מגדולי הפרוזה של המאה העשרים, אך היא פותחת בפני קוראי העברית את אחד מאוצרות הרוח המפעימים ביותר שנוצרו בתחום היהדות מעולם. (מתוך המאמר)
اللغة الأصليةالعبريّة
عنوان منشور المضيفעם ועולם (קובץ בעריכת דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר, גרשון דוד הונדרט)
مكان النشرירושלים
الصفحات81-96
عدد الصفحات16
حالة النشرنُشِر - 2019

IHP Publications

  • !!ihp

RAMBI Publications

  • !!rambi

قم بذكر هذا