השפעת המוסד האקדמי על ההזדמנויות התעסוקתיות של בוגריו

בתהליך שראשיתו בשנות התשעים של המאה העשרים הונגשה ההשכלה הגבוהה בישראל לקהלים רחבים והפכה לפלורליסטית ומרובדת. בתוך כך השתנה יחסו של שוק התעסוקה לבוגרי המוסדות. עובדה זו באה לידי ביטוי בהישגים תעסוקתיים שמשתנים על פי סוג המוסד המסמיך. ההישגים התעסוקתיים, שנחקרו עד כה בישראל על סמך תוצרי היצע וביקוש המתבטאים בהחזרים עבור ההשכלה ובמצב תעסוקתי, נבחנים במאמר מזווית ייחודית. באמצעות מידע שסיפקה חברת השמה ישראלית אנו עוקבים אחר החלטות שהתקבלו לגבי מבקשי עבודה שהם מהנדסים בוגרי מוסדות מגוונים. החלטות אלו יצרו שונוּת בהזדמנויות התעסוקתיות שניתנו למועמדים לפי מידת האטרקטיביות שיוחסה להם. ממצאינו מראים כי באשר למהנדסים, שוק העבודה מבחין בין מועמדים על פי המוסד שלמדו בו ומעדיף את בוגרי האוניברסיטאות. השפעתו של המוסד משמעותית גם כאשר מפקחים על משתנים שיוכיים ועל ותק תעסוקתי. כמו כן, יש העדפה למועמדים המציגים הצטיינות בלימודים. (מתוך המאמר)